פסק הדין המונח לפנינו מעלה סוגיות מהותיות בדבר פרשנות הסכמי ממון וחבויות מס בינלאומיות במשפט המשפחה הישראלי. המקרה דנן עוסק בסכסוך בין בני זוג לשעבר, נתיני ישראל וארצות הברית, אשר התגלע סביב פרשנות סעיף מיסוי בהסכם ממון.
העובדות המהותיות מצביעות על כך שהצדדים, אשר חיו יחד משנת 2002, התקשרו בהסכם ממון ראשוני בשנת 2006, טרם נישואיהם האזרחיים, ובהמשך ערכו הסכם ממון משלים בשנת 2011. ההסכם המשלים, שנחתם בעקבות משבר שנבע מוויכוח אלים בין הנתבע לבין בנה של התובעת מנישואיה הראשונים, כלל הוראות מפורשות בדבר העברת זכויות קנייניות בשני נכסי מקרקעין באזור השרון לידי המשיבה, תוך קביעת הסדר ייחודי לפיו המבקש יישא במלוא נטל המס בגין העברת הזכויות.
הסוגיה המשפטית המרכזית שנדונה בפני בית המשפט לענייני משפחה נסובה סביב היקף תחולתה של התחייבות המבקש לשאת בחבויות המס. המחלוקת התעוררה בעקבות מכירת הנכס השני, כאשר המשיבה דרשה מהמבקש לשאת בתשלום מס בסך 1.35 מיליון ש"ח, הכולל חבויות מס הן בישראל והן בארצות הברית.
טענות המבקש התבססו על שלושה אדנים עיקריים: ראשית, טען כי תחולת ההסכם מוגבלת לחבויות מס בישראל בלבד, בהיות ההסכם נחתם תחת הדין הישראלי. שנית, טען להשבת זיכויי מס שקיבלה המשיבה מרשויות המס האמריקאיות. שלישית, העלה טענה בדבר התנהלות המשיבה בניכוי הוצאות פחת, אשר לטענתו הגדילה את חבות המס באופן מלאכותי.
בית המשפט, מפי כבוד השופטת מירה דהן, דחה את טענות המבקש תוך קביעות משפטיות מהותיות. בהתייחס לטענה הראשונה, קבע בית המשפט כי בהיות המבקש בעל אזרחות דואלית, חזקה עליו כי היה מודע לחבויות המס הנגזרות מכך. פרשנות תכליתית של ההסכם מובילה למסקנה כי התחייבותו חלה על כלל חבויות המס, ללא הבחנה טריטוריאלית.
באשר לסוגיית זיכויי המס, קבע בית המשפט הסדר מפורט לפיו סכום של 26,000 דולר יופקד בנאמנות אצל ב"כ התובעת עד לבירור סופי של היקף הזיכוי. נקבע כי אם יתקבל הזיכוי – הכסף יוחזר לנתבע, אם תידחה הבקשה – הכסף יועבר לתובעת, ואם יתקבל זיכוי חלקי – הסכום יחולק בהתאם. לעניין טענת הפחת, קבע בית המשפט כי התנהלות המשיבה תאמה את הוראות הדין האמריקאי ואין בה משום הגדלה מלאכותית של חבות המס.
כנס רואי חשבון
השתתפותו של עו"ד ורו"ח סיימון יניב במושב שהתקיים בכנס לשכת רואי החשבון בישראל בנושא חקירות רואי חשבון ע"י רשות המיסים
