השאלה:
חברה אירופאית משווקת לישראלים דירות בחו"ל באמצעים דיגיטליים. בתהליך השיווק חברה ישראלית נותנת שירותים ללקוחות הישראלים וגובה מהם שכ"ט כנגד חשבונית מס. כחלק מהתהליך הלקוח הישראלי מעביר 2000 אירו במזומן כמקדמה עבור רכישת הדירה, החברה הישראלית נותנת לו קבלה מפנקס קבלות השייך לחברה בחו"ל. המקדמה מועברת לחו"ל לידי עו"ד של החברה האירופאית
השאלה – האם ישנה עבירה ע"פ החוק לצמצום מזומן בישראל?
תשובה:
חוק הצמצום השימוש במזומן, תשע"ח -2018 (להלן: "החוק") חל על עסקאות המבוצעות בישראל על ידי אדם פרטי שאינו "עוסק" ועל ידי "עוסק" כהגדרתו בחוק.
בכדי לענות על השאלה, ניגש תחילה להגדרות שלהלן המצויות בסעיף 1 לחוק:
"עוסק" – "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו ,לרבות מלכ"ר"
"עסקה" – "מכירה או קניה של נכס או מתן שירות או קבלתו"
"נכס" – מטלטלין, מקרקעין וזכויות, לרבות נכסים בלתי מוחשיים"
"מקרקעין" – "כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף"
"מקרקעין" מוגדרים בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו -1975 (להלן: "חוק מע"מ"):
"לרבות זכות במקרקעין ולרבות זכות באיגוד מקרקעין כמשמעותו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963"
כאמור, הגדרת "נכס" בחוק כוללת גם "זכויות" ולא רק "מקרקעין", ולפיכך גם אם אין מדובר במקרקעין המצויים בישראל וככל שהעסקה והתשלום בוצעו בישראל, קרי חתימת ההסכם מול הלקוח והתשלום בוצעו בישראל, נראה שהעסקה כפופה להוראות החוק. ברם, ככל שהעסקה בוצעה בחו"ל והגורם הישראלי רק מוסר ללקוח קבלה בשם החברה הזרה, כך שלמעשה הגורם הישראלי משמש כ"צינור" להעברת הכסף לחברה בחו"ל, יתכן שהוראות החוק לא יחולו על התשלום במידה שהתשלום אינו עולה על הסכום הנקוב בתוספת הראשונה לחוק (6,000 ₪ או 15,000 ש"ח או 50,000 ₪ בהתאם למקרה), ברם הדבר דורש ניתוח משפטי מעמיק וקצרה היריעה ברשימה זו בכדי לתת מענה חד משמעי לשאלה.
התשובה אינה מהוות תחליף לייעוץ משפטי, והכותב אינו אחראי לתוצאות השימוש בה ואין באמור בה כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
