איך מחשבים חוב במטבעות קריפטו לפי ערך המטבע ביום שנוצר החוב או ביום שבו התקבל פסק הדין?
בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה בתיק תקדימי שעסק בהשבת 2.24752 ביטקוין.
בית המשפט נדרש להכריע כיצד לחשב את שווי החוב לאור התנודתיות הגבוהה של המטבע הדיגיטלי.
שווי החוב, שעמד בתחילה על 79,000 ש"ח, זינק לכחצי מיליון ש"ח במועד מתן פסק הדין.
השופטת הדס פלד קבעה כי החוב ישולם בשווי הגבוה ביותר, נכון ליום מתן פסק הדין.
בכך קיבלה השופטת את עמדת חברת פרוקסימה ונצ'רס, המפעילה את "פרוקסיביט", כנגד חברת ריץ' אנד רויאל קפיטל מרקטס ובעליה, אייל שדה.
פרוקסימה הוכיחה את העברת המטבעות ודרשה את השבתם בשווי העדכני.
הנתבעים טענו כי יש לחשב את החוב לפי שווי המטבע במועד הדרישה להשבתו, אז עמד שוויו על סכום נמוך בהרבה.
אולם, השופטת הדגישה כי קבלת עמדה זו תוביל להתעשרות שלא כדין של הנתבעים.
מאחר ואין כל מחלוקת בנוגע לקיום החוב אלא רק לערכו, המקרה ממחיש את הסוגיות המורכבות הכרוכות בהתנהלות עם מטבעות וירטואליים ובסכסוכים משפטיים סביבם.
לקביעה זו יכולה להיות השפעה מהותית גם על דיווחים לרשויות המס במקרים שבהם נצמחה זכאות לקבל קריפטו כנגד העמדת נכס אחר – למשל מטבע אחר שאז תעלה השאלה לפי איזה שווי תקבע העסקה האם לפי מועד העמדת המטבע הקיים או לפי מועד קבלת המטבע בעד המטבע שנמסר – הפרשי עיתוי של ימים בקריפטו יכולים להוביל לפערי חיוב במס בסכומים ניכרים.