לאחרונה פורסם פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בעניינו של בנה"ז יפעת ורועי ערב (להלן: "בני הזוג") שזכו לקבלת סעד בהמרצת פתיחה מצד בית המשפט המחוזי כנגד סירובו של בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "הבנק") להפקיד בחשבונם כספים שמקורם בקריפטו. לפסק הדין משמעות רבה, במיוחד לאור העובדה כי בעת האחרונה יותר ויותר משקעים מבקשים להמיר את השקעותיהם בקריפטו לכסף ממש ("פיאט") בכדי להפקידם בחשבון הבנק ובין היתר לצורך תשלום המס החייב בגין הפעילות החייבת במס ממכירת קריפטו. נזכיר, כי בית-המשפט המחוזי , קיבל את התביעה וקבע כי הבנק בסרובו פעל בחוסר סבירות.
בית-המשפט העליון דחה את ערעור שהוגש על ידי הבנק לאור העובדה שמדיניות הבנק השתנתה זה מכבר ולאור העובדה שהבנק קיבל זה מכבר את הכספים בחשבון ובמיוחד לאור עדכון הוראות נוהל בנקאי תקין 411 (שבו בנק ישראל מסדיר את הנוהל להפקדת כספים בקריפטו) שבמסגרתו הוסדרו התנאים לקבלת כספים שמקורם בקריפטו (אם כי עדין לא בצורה מלאה ומספקת) ועל כן לדברי בית המשפט הדיון בערעור הפך לתיאורטי, בקובעו בין היתר את הדברים הבאים:
"פסק הדין [של בית-המשפט המחוזי] מעורר שאלות נכבדות באשר לדרך בה היה על הבנק להתנהל. זאת, בין היתר, לנוכח מדיניות בנק ישראל באותה עת, ולנוכח החשש של הבנק לסיכון הכרוך בכל הקשור למסחר במטבעות וירטואליים. לא למותר לציין, כי כאשר המשיבים פנו לבנק בסוף שנת 2017-תחילת שנת 2018, הנושא היה עדיין בחיתוליו. ביני לביני, עלה בידי היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל להגיע להסכמה ביניהם בנושא האסדרה של תחום הפקדת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, והנושא מוסדר כיום במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 411 ,שעניינו בניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. אסדרה זו תחייב משפטית ותתווה את הפעילות של כל התאגידים הבנקאיים בתחום, ביחס ללקוחות פרטיים מכאן ולהבא.
ביני לביני, עלה בידי היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל להגיע להסכמה ביניהם בנושא האסדרה של תחום הפקדת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, והנושא מוסדר כיום במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 411, שעניינו בניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. אסדרה זו תחייב משפטית ותתווה את הפעילות של כל התאגידים הבנקאיים בתחום, ביחס ללקוחות פרטיים מכאן ולהבא. לאור זאת, ומאחר שפסק דינו של בית משפט קמא כבר בוצע הלכה למעשה, ואין טענה בדבר השבת המצב לקדמותו, הרי שהערעור שלפנינו הוא תיאורטי."
לאור הנסיבות ומצב הדברים בשטח, אין ספק שלא נסתם הגולל ועוד לקוחות רבים יפנו בעתיד לבית המשפט לקבלת סעד בנוגע להפקדת כספים שמקורם בקריפטו, שכן גם ההוראות המעודכנות של נוהל בנקאי תקין 411 מותירים חלל גדול ועדין מאפשרים לבנקים להפעיל שיקול דעת "סביר" ולסרב לקבל את הכספים בחשבונות הבנק.
אוסיף ואציין שלמשרדי ניסיון רב בהתנהלות מול הבנקים בכל הקשור להפקדת כספים שמקורם בקריפטו ובכלל כאלה שמקורם מעבר לים.
