לאחרונה הסתיימה סאגה שהתארכה שנים שבמסגרתה נקבע ע"י כבוד השופט מ.אלטוביה בעניין רוני לרנר שלא כל חברה זרה שמחזיקה במניות של חברה זרה אחרת תחשב באופן אוטומאטי לחנ"ז (חברה נשלטת זרה) הממוסה על הכנסותיה על בסיס צבירה ורישום ההכנסות במקורן בחברות המוחזקות על ידה ובמקרים מסויימים תוכרנה אותן חברות כחברות המחזיקות במניות בעבור בעלי מניותיה בנאמנות. לפסיקה ישנה משמעות רבה בעיקר במצבים שבהם ניתן לטעון לנאמנות מהותית ולא פחות חשוב נפסקו הוצאות לחובת המדינה בסך של 290,000 ש"ח.
לפסה״ד
עיקרי חוזר 06-2026- שעוסק בתיקון חוק צמצום שימוש במזומן שעוסק בפריטת שיקים למזומן תיקון מס' 2 לחוק לצמצום השימוש במזומן – הגבלת מתן/קבלת מזומן תמורת
פס"ד פלדמן – חיוב בעל מניות בחוב המס של חברה שבבעלותו שהתפרקה לפי סעיף 119א לפקודה – ראה תקציר פסיקה. משיכות בעלים וסעיף 119א: אימתי
מאמר העוסק בקביעת בית משפט העליון שדן בפרשנות להסכם פירוד בנוגע לחלוקת מניות בחברה משפחתית של בני זוג – החלטה בעלת משמעות גם בהבטי המס:
בפינתנו "לכל שאלה תשובה" – והפעם עו"ד ורו"ח סיימון יניס משיב לשאלה אילו ההשלכות מיסויות קיימות בהעברת מניות בחברה מבן לאביו: השאלה: משפחה שמחזיקה בחברה:
עו”ד ורו”ח סיימון יניב, מתמחה ובקיא בדיני המס והלבנת ההון, בעל ידע וניסיון רב בתחום המיסוי, מס הכנסה אזרחי ופלילי, מיסוי מקרקעין, מע”מ ומכס.
