פס"ד פלדמן – חיוב בעל מניות בחוב המס

פס"ד פלדמן – חיוב בעל מניות בחוב המס של חברה שבבעלותו שהתפרקה לפי סעיף 119א לפקודה – ראה תקציר פסיקה.

משיכות בעלים וסעיף 119א: אימתי יידרש בעל שליטה לשאת בחובות המס של החברה מכיסו הפרטי?

מאת: עו"ד ורו"ח סיימון יניב, ירדן יניב

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה מהווה את אחד המנגנונים המשמעותיים והחריגים בארסנל של רשות המיסים. הסעיף מאפשר לרשות, במקרים מוגדרים, "להרים את מסך ההתאגדות" ולייחס חובות מס של חברה ישירות לבעלי השליטה בה. לאחרונה, ניתן פסק דין משמעותי בבית המשפט המחוזי (ע"מ 8188-01-23 פלדמן נ' פקיד שומה עפולה), אשר ממחיש היטב את הנסיבות שיובילו לגבייה אישית ואת הנטלים הראייתיים הכבדים המוטלים על בעל שליטה המבקש להתגונן מפניה.

הרקע העובדתי ומהות המחלוקת: מדוע נדרש בעל המניות לשלם את חובות המס של החברה? 

הערעור עסק במערער שהיה בעל המניות היחיד בחברה (פז פלדה בע"מ) שסיפקה שירותי תיווך ומכירות. בשנת 2012 החברה הפסיקה לחלוטין את פעילותה העסקית. לחברה נותר חוב מס סופי כלפי רשות המיסים בסך של כ-1.37 מיליון שקלים, שאותו לא היה ביכולתה לשלם מאחר והייתה חדלת פירעון וללא נכסים.

פקיד השומה בצעד חריג ביקש להפעיל את סמכותו לפי סעיף 119א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") וביקש להיפרע מכיסו הפרטי של בעל המניות –דרישה שלא נעשה בחלל ריק. פקיד השומה התבסס על הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה עצמה (לשנת 2012), מהם עלה כי לבעל המניות ישנה "יתרת חובה" (משיכות בעלים) כלפי החברה בסך של כ-2.69 מיליון שקלים.

במילים אחרות: לטענת רשות המיסים, בעל השליטה משך את כספי החברה לכיסו הפרטי, מבלי שהותיר בקופתה אמצעים לסילוק חוב המס שלה. לאור זאת, הפעיל פקיד השומה את סעיף 119א(א)(1) הקובע "חזקת הברחה" – חזקה לפיה במצב שחברה נטולת יכולת לתשלום חוב המס העומד לחובתה ביום שהתפרקה ונכסי החברה הועברו עובר לפירוק לבעל השליטה ללא תמורה, ולכן ניתן לגבות ממנו את חוב המס באופן אישי. יובהר כי ס"ק (א)(2) לאותו סעיף ממשיך וקובע דברים דומים לגבי חברה קשורה שעובר לפירוק הועברה אליה הפעילות של החברה שהתפרקה, שם נקבע כי בסמכות פקיד השומה לגבות את חוב המס של החברה שהתפרקה מהחברה שהועברה אליה הפעילות כאמור.

טענות הנישום המערער

המערער ניסה להדוף את דרישת הגבייה האישית במספר מישורים:

1. התיישנות ושיהוי: החברה הפסיקה את פעילותה כבר ב-2012, ולכן הליכי הגבייה שננקטו נגדו שנים רבות לאחר מכן התיישנו.
2. הכחשת החוב לחברה (סתירת הדוחות): המערער טען כי הרישום בדוחות הכספיים שגוי, וכי בפועל הוא החזיר לחברה את הכספים שמשך, או לחילופין שילם מכיסו חובות של החברה לספקים ולרשויות (כמו מע"מ וביטוח לאומי), כך שבפועל לא נותרה לו יתרת חובה.

החלטת בית המשפט: העקרונות המנחים

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנישום, תוך שהוא קובע מספר עקרונות מנחים שחשוב לכל בעל חברה יכיר בטרם יוכרז על פרוקה של החברה:

• הצהרה מחייבת ומהימנות הדוחות הכספיים: דוחות כספיים שהוגשו על ידי חברה, ונחתמו על ידי בעליה, מהווים הצהרה מחייבת וראיה לנכונותם. ניסיון של נישום לטעון בדיעבד כי הדוחות שהוגשו בשמו שגויים (וכל ניסיון להדוף את ה"טעות" אל כתפי רואה החשבון לא יתקבלו. הטענה לדוחות שאינם משקפים את המצב בפועל דורשת רף הוכחה גבוה במיוחד. במקרה זה, המערער לא עמד בנטל הכבד לסתור את הדוחות של עצמו.
• היפוך נטל ההוכחה: רשות המיסים רשאית להסתמך על החזקה העובדתית שבחוק, לפיה כאשר חברה אינה פורעת את חובותיה ומתפרקת (או מפסיקה פעילות), כספיה זרמו לבעל השליטה. במצב כזה, הנטל להוכיח אחרת ולהראות שהכספים לא הגיעו לכיסו, מוטל באופן בלעדי על כתפי בעל המניות.
• הימנעות מהבאת עדים פועלת לרעת הנישום:  המערער טען כי רואה החשבון שלו טעה ברישומים, אך בחר שלא לזמן אותו לעדות בבית המשפט. בית המשפט הבהיר כי הימנעות מזימון עד מפתח מבלי לספק הסבר מניח את הדעת, פועלת באופן מובהק לרעת הנישום ומחזקת את עמדת רשות המיסים.
• דחיית טענת ההתיישנות: שמירת נכסי החברה אצל בעל השליטה באופן שלא מאפשר לחברה לשלם את חובה, נתפסת כחוסר תום לב, ולא תעמוד לנישום טענת התיישנות או שיהוי כעילה להתחמק מתשלום.

בשורה התחתונה

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לבעלי המניות שמשכו בעבר כספים מחברה שמבקשת להתפרק שבדוחות הכספיים עומדים התחייבות לפקיד השומה. פסק הדין מחדד ומדגיש כי לא ניתן להסתפק בטענות בעלמא בכדי להתגונן מפני דרישות גבייה אישית. על בעלי המניות בחברה להקפיד כי הרישומים החשבונאיים (ובפרט כרטסות חו"ז בעלים ומשיכות כספים) ישקפו נאמנה את המציאות בזמן אמת, ואל להם להסתמך על רואה החשבון המבקר וייגבו עצמם באסמכתאות מתאימות. רשות המיסים לא תהסס להשתמש בסמכויותיה הדרקוניות ולרדת לנכסיו הפרטיים של בעל שליטה, כאשר מתברר כי קופת החברה רוקנה תוך הותרת קופת המדינה חסרה.

קישור לפסק הדין

הכותבים : ממשרד עורכי דין סיימון יניב ושות', העוסק במיסוי ישראלי ובין לאומי על כל רבדיו (אזרחי ופלילי),כולל עבירות על חוק איסור הלבנת הון.  לפרטים נוספים: yaniv-tax.co.il