כידוע בימים אלו נדרש לבחון את פירוקם של חברות שאינן פעילות בכדי להמנע מעליות מיותרות בהמשך. בתם שנת המס. במקרים רבים עולות ביחס לאפשרות לגבות את חובות המס באותן חברות מבעלי המניות עצמם.
ולא רק שאלות דומות עולות גם בקביעת שומות ברגיל לחברות ובמיוחד כשנפתחת חקירה כנגד החברה ובעלי המניות בחשד לאי סדרים בדיווח.
בשאלה שלהלן התייחסתי בקצרה לסמכות פקיד השומה במצבים אלו תוך הפניה לפסק דין אלי עמר שעסק בנושא לאחרונה.
עיקרי חוזר 06-2026- שעוסק בתיקון חוק צמצום שימוש במזומן שעוסק בפריטת שיקים למזומן תיקון מס' 2 לחוק לצמצום השימוש במזומן – הגבלת מתן/קבלת מזומן תמורת
פס"ד פלדמן – חיוב בעל מניות בחוב המס של חברה שבבעלותו שהתפרקה לפי סעיף 119א לפקודה – ראה תקציר פסיקה. משיכות בעלים וסעיף 119א: אימתי
מאמר העוסק בקביעת בית משפט העליון שדן בפרשנות להסכם פירוד בנוגע לחלוקת מניות בחברה משפחתית של בני זוג – החלטה בעלת משמעות גם בהבטי המס:
בפינתנו "לכל שאלה תשובה" – והפעם עו"ד ורו"ח סיימון יניס משיב לשאלה אילו ההשלכות מיסויות קיימות בהעברת מניות בחברה מבן לאביו: השאלה: משפחה שמחזיקה בחברה:
עו”ד ורו”ח סיימון יניב, מתמחה ובקיא בדיני המס והלבנת ההון, בעל ידע וניסיון רב בתחום המיסוי, מס הכנסה אזרחי ופלילי, מיסוי מקרקעין, מע”מ ומכס.
