יישום סעיף 3(ט1) בחברה במשיכה של חלק מבעלי מניות

השאלה:

בחברה 3 בעלי מניות כולם בני משפחה. שני בעלי מניות (כל אחד 30%) היו בשנת 2019 ביתרת חובה, האחד 1.4 מיליון ש"ח והשני 800 אלפי ש"ח. השניים שילמו בדו"ח אישי 2019 את המס בגין דיבידנד רעיוני על היתרות הנ"ל. בשנת 2020 החברה רוצה לרשום חלוקת דיבידנד ולחייב עודפים בסכום 2.2 מליון ש"ח ולסגור את יתרות החובה הנ"ל. 

  1. האם ניתן לחלק דיבידנד בסך 2.2 מיליון ש"ח ולסגור את יתרות החובה של 2 בעלי המניות ללא רישום דיבידנד לבעל מניות ג (בהנחה ויש הסכמה של בעל מניות ג'). 
  2. האם מס הכנסה יכול לדרוש את המס בגין בעל מניות ג לפי חלקו, 40% מ 2.2 מיליון ש"ח?
  3. מהו הרישום החשבונאי הנכון על-מנת לסגור את היתרות בספרים של 2 בעלי המניות הנ"ל? 

תשובה:

חוזר מ"ה 7/2017 –  שדן במיסוי של בעלי מניות מהותיים לפי סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), אינו דן בסוגיות שהועלו בשאלה, כמו גם בשאלות נוספות שעומדות פתוחות לדיון.

משכך, בפועל התפתחה פרקטיקה ביישומו של סעיף 3(ט1) לפקודה, במיוחד כאשר מדובר בחברה המוחזקת על ידי מספר בעלי מניות כמוזכר בשאלה כאמור.

כידוע על פי חוק החברות, תשנ"ט -1999(להלן: "חוק") דיבידנדים מחולקים לכלל בעלי המניות על פי הזכויות הצמודות לכל סוג של מניה שבידי המחזיק בה, ובתנאי שניתן לבצע חלוקה על פי הכללים הקבועים בחוק ומכאן נצמחת הבעיה שמתוארת בשאלה. 

בהנחה שמשיכות בעלי המניות בוצעו באופן אקוויוולנטי לשיעור אחזקותיהם, ובהינתן שניתן לחלקם לפי סעיף 302(ב) לחוק, יש שנוהגים בפרקטיקה להכריז על חלוקת דיבידנד לכל בעלי המניות כנגד כרטיס "דיבידנד לשלם", כך שישקף את הסכומים שנמשכו זה מכבר על ידי שני בעלי מניות ולרבות את הסכום המגיע לבעל המניות השלישי  בהתאם לשיעור החזקתו בניכוי המס החייב בניכוי המס במקור על פי דין. 

במקרה שכזה יתרת החוב של שני בעלי המניות שמשכו את חלקם יאופס ואילו בעל המניות השלישי בחברה יעמוד על  יתרת זכות (דיבידנד לקבל) בסכום נטו, עד למשיכת כל הסכום שנצבר לזכותו. 

בדיווח לפקיד שומה על החלוקה באמצעות טופס 804 ו-804א' יש לכלול ביאור על כך שלבעלי המניות שמשכו כספים מהחברה ודיווחו על המשיכות בדוחות האישיים שלהם לפי סעיף 3(ט1) לפקודה לא נוכה מס במקור. 

ככל שהמשיכות על ידי שני בעלי המניות לא נעשו באופן אקוויוולנטי, ניתן לזכות או לחייב אותם בסכום המתאים בכדי להביא יתרת המשיכה לסכום אקוויוולנטי לאחזקותיהם ולפעול על פי הפרקטיקה הנוהגת כאמור לעיל. 

ובכלל, לאור הפרקטיקה שנולדה מכורך הנסיבות, טוב יעשה אם רשות המיסים תוציא הבהרות ביחס לטיפול הנאות במקרים אלו ובמקרים נוספים לפני שתבוא בטענות כאלו ואחרות אל ציבור המייצגים.

התשובה אינה מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין למשיב כל אחריות לתוצאות השימוש בה ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

הרשמו למגזין שלנו

פוסטים נוספים

לכל שאלה תשובה

העברת הפסדים שבידי איגוד מקרקעין שמתפרק השאלה: 2 חברות בעלי מגרש הקימו חברה חדשה בה החברות הינן בעלי מניות . העבירו את המגרש לחברה החדשה

הרצאה בנושא מטבעות  דיגיטאליים

עו"ד ורו"ח סיימון יניב  ממשרדינו שמח להעביר החודש בפני פורום רואי חשבון ועורכי דין הרצאה מקיפה שסוקרת את הבטי המס במטבעות דיגיטליים קישור להרצאה

פס"ד קמי

פס"ד קמי תעשיות מתכת בע"מ נ' מנהל מסמ"ק – מתי יחשב הסכם שכירות ארוך טווח לעסקה במקרקעין כתבו: סיימון יניב, עו"ד ורו"ח, מאירה דנינו, מתמחה

WhatsApp chat