מעמ אפס בשירות לתושב חוץ

שיעור מע"מ אפס על שירות ברוקראג' שניתן לתושב חוץ  

לאחרונה ניתן פסק דין תקדימי וחשוב שיכול להשפיע על החבות במע"מ במתן שירות לתושב חוץ שצד השני למתן השירות הינו תושב ישראלי. מדובר במקרה שבו ל סניף ישראלי של חברה זרה מעניקה שירותי הברוקראז' במוצרים פיננסים בעיקר לבנקים ישראלים וזרים  (להלן: "הסניף").

הערעור עסק בשאלת המע"מ שיחול על הכנסות בידי הסניף ממתן שירותי הברוקראז' ללקוחותיו.

באותם עסקאות הסניף קיבל פניות מלקוחות זרים וישראלים במטרה שימצא להם גורם ישראלי או זר שיסכים לבצע מולם את העסקאות הספציפיות הנ"ל כמוכר או קונה, בהתאם לבקשת הלקוחות.

 הסניף חתם מול כל צד לעסקאות על הסכמים נפרדים למתן השירותים וכל צד שילם לסניף בנפרד את התמורה בגין השירות. הסניף דיווח לרשויות מע"מ על השירותים שהעניק ללקוחות זרים במסגרת עסקאות פיננסיות שנעשו מול גורמים ישראלים, כשירותים החייבים במע"מ בשיעור אפס על פי סעיף 30(א(5) לחוק מע"מ.

מנהל  מע"מ טען שהסניף נתן שירות אחד של תיווך לשני הצדדים לעסקה, ולכן חייב את העסקאות במע"מ מלא בגין התמורה מהשירות שניתן לתושב החוץ.

מנגד טען הסניף, כי "נושא ההסכם" בכל אחד מההסכמים הוא מתן שירותים ייחודים אך ורק ללקוח החתום עליו ולראיה לכך כל אחד מלקוחותיו חתום על הסכם נפרד ובו הוא נדרש לשלם באופן נפרד את העמלות בגין השירותים שקיבל. עוד טען הסניף, כי בשל היעדר הידיעה מי עשוי להיות הצד השני לעסקה כל אחד מהעסקאות, ההסכם מול כל לקוח מתייחס אך ורק לשירות שיקבל הלקוח הספציפי מהסניף והוא ואינו מתייחס ללקוח אחר שעשוי להיות צד לעסקה ומולו נחתם הסכם נפרד.

 כלומר, השירות אותו נותן הסניף מכוח ההסכם עם צד אחד לעסקה הוא אינו אותו שירות אותו הסניף מתחייב להעניק מכוח הסכם אחר לצד השני לעסקה, ולכן "הנושא" של כל אחד מהסכמים הוא רק השירות שהצד החתום על ההסכם יקבל ולא הצד השני לעסקה.

 בית המשפט קיבל את הערעור של וקבע, כי לא מדובר בשירות אחד שאיננו ניתן להפרדה אלא בשני שירותים נפרדים ועל כן חלה ההקלה בסעיף 30(א(5) לחוק מע"מ המטילה חבות במס בשיעור מס אפס בגין מתן שירות לתושב חוץ, וזאת, בעיקר, מהנימוקים שלהלן: 

  • כאשר האינטרסים והרצונות של שני מקבלי השירותים במסגרת אותה עסקה אינם זהים וכל אחד מהם מוכן לשלם כסף למי שיביא למימוש האינטרסים שלו באופן מיטבי, יש בסיס לקבוע כי מדובר בשירותים שונים. 
  • הדימיון בשירות עבור כל אחד מהצדדים אין פירושו כי מדובר באותו שירות, אם כתוצאה מנקיטת פעולות אלו מוגשמים אינטרסים שונים.
  • שירותים אלה יכולים להינתן על ידי גורמים שונים והם עשויים להינתן לצד אחד בלבד. במקרה המדובר השירותים ניתנו על ידי אותו גורם ולשני הצדדים אך אין זה אומר כי מדובר למעשה בשירות אחד בלבד שניתן לטובת שני הצדדים יחד, בדומה למתווך דירות היכול לייצג גם את הצד המוכר וגם את הקונה או רק אחד מהם.
  • נחתמים הסכמים נפרדים מול הלקוחות השונים.
  • בעת חתימה ההסכם הלקוח לא יודע מי הצד השני לעסקה.
  • לדעתנו, מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי שיסייע לעוסקים ישראלים בהפחתת נטל המע"מ החל עליהם ויאפשר להם להתחרות ביתר קלות בעוסקים זרים במתן שירותים ללקוחות זרים, וזאת גם במקרים שבהם יש מעורבות כזאת או אחרת של גורמים ישראלים בעסקה המתקיימת מול הלקוח הזר.

קישור לפסק הדין 

הרשמו למגזין שלנו

פוסטים נוספים

לכל שאלה תשובה

העברת הפסדים שבידי איגוד מקרקעין שמתפרק השאלה: 2 חברות בעלי מגרש הקימו חברה חדשה בה החברות הינן בעלי מניות . העבירו את המגרש לחברה החדשה

הרצאה בנושא מטבעות  דיגיטאליים

עו"ד ורו"ח סיימון יניב  ממשרדינו שמח להעביר החודש בפני פורום רואי חשבון ועורכי דין הרצאה מקיפה שסוקרת את הבטי המס במטבעות דיגיטליים קישור להרצאה

פס"ד קמי

פס"ד קמי תעשיות מתכת בע"מ נ' מנהל מסמ"ק – מתי יחשב הסכם שכירות ארוך טווח לעסקה במקרקעין כתבו: סיימון יניב, עו"ד ורו"ח, מאירה דנינו, מתמחה

WhatsApp chat