פורסמו המלצות הועדה לרפורמה במיסוי בין לאומי

ב– 17.11.2021 פורסמו המלצות הועדה מטעם רשות המיסים לעריכת רפורמה במיסוי הבין–לאומי, הכוללים בתוכם שינוים מהותיים ואף מהפכניים בדיני המס הישראלים.

עקרי השינויים המוצעים

פרק א' – שינוי המבחנים לקביעת מקום התושבות של היחיד

תיקון הגדרת "תשוב ישראל" בפקודה ולקבוע את "מבחן הימים" כחזקה חלוטה לקביעת מקום התשובות לצרכי מס, במבחן רב שנתי וצמצום מספר הימים שהנישום נדרש לשהות בארץ בכדי להיחשב כתושב ישראלי, כך למשל מי שישהה במשך יותר מ-183 ימים במשך שנתיים ברציפות יחשב לתושב ישראל החל מהשנה הראשונה. כמו כן, נקבעו חזקות חלוטות להגדרת "תושב חוץ", כך למשל מי שישהה בארץ פחות מ-30 ימים בכל שנת מס, במשך ארבע שנים,  יחשב "לתושב חוץ" החל מהשנה הראשונה .

פרק ב' – מס יציאה 

תיקון סעיף 100א' לפקודה בהטלת חובת דיווח ותשלום מס בעת ניתוק תושבות של יחידים שבבעלותם נכסים ששווים מסתכם המצטבר עולה על לסך של 3 מיליון ש"ח (שלא במקרקעין בישראל ו/או אופציות – לגביהם יחול כלל אחר VESTING) לחו"ל והטלת חובת דיווח על סטאטוס הנכסים  שהיו ליחיד ערב ניתוק התושבות מאותו מועד ועד למכירתם כל עוד לא ביקש לשלם את המס במועד הניתוק.  באם חבות המס במועד הניתוק קטנה מ 1.5 מיליון ₪, תינתן אופציה להפקדת ערובה לתשלום המס תוך דחיית התשלום המלא ליום מימוש הנכס בפועל.במצב שיש ליחיד שווי נכסים שמתחת ל-3 מליון ₪ במצטבר כאמור לעיל, ימשיך לחול החוק בניסוחו הישן.

כמו כן נקבעו הוראות חשובות נוספות:

• יש לדווח ולשלם בגין מכירת מניות ערך סחירים תוך 90 ימים ממועד הניתוק.
• דיבידנדים מחברה זרה יחויבו במס עד למכרת המניות של החברה.
• מי שיחזור לארץ תוך 5 שנים יקבל את המס יציאה ששילם בחזרה.
• מי שיעבור למדינה שאין לישראל אמנה למניעת כפל מס ישלם את המס תוך 4 שנים ממועד ניתוק התושבות וכל הרווח יחשב כרווח שנצמח בישראל.

פרק ג' – הרחבת סלי ההכנסות מחו"ל לצורך קיזוז עודפי מס זר בעתיד

הוצע להרחיב את אפשריות הזיכוי של עודפי מס ששולמו בחו"ל שלא נוצלו לקיזוז מהמס החייב בחו"ל בשנים הבאות, ע"י צמצום "סלי ההכנסות בחו"ל", למשל ע"י איחוד הסל של הכנסות הדיבידנד יחד עם הכנסות ריבית ועל ידי ביטול מגבלת ה-5 שנים לשימוש בעודף הזיכוי במקרים בהם עודף הזיכוי נובע מהפסדי מס בישראל ו/או הפרשי עיתוי בהכרה בהכנסה בין ישראל לחו"ל.

פרק ד' –זיכוי עקיף מדיבידנד

הוצע להרחיב את האפשרות לקבל זיכוי מס עקיף בגין דיבידנדים שמשולמים מחברות זרות לחברות ישראליות.

פרק ה' – חברה נשלטת זרה (חנ"ז)

הוצע להרחיב את תחולת הגדרת חברה נשלטת זרה, כך שתחול על חברה שהיקף הכנסות ממקורות פאסיביים עולה על 33% (זאת חלף 50% כיום) ובכך שההגדרה תכלול בחובה הכנסות גם הכנסות אקטיביות וספירת תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים לצורך בחינת הגדרת החברה (המס לא יחול עליהם).

פרק ו' – תיקוני חקיקה שונים  

הוצע להגמיש את הכללים למיסוי ישראלים שמחזיקים בארה"ב ב– LLC, כמו למשל : מתן אפשרות לקיזוז בין חברה מפסידה לחברה מרוויחה באותו מקור הכנסה.

פרק ז' – חובות דיווח

הוצע להרחיב את חובות הדיווח כדלהלן:

• חובות דיווח על חברות זרות תוך הנמקה מדוע השליטה והניהול לא בישראל;
• בעלי שליטה בחברה תושבת חוץ;
• החזקת נכס מחוץ לישראל – לרבות של מטבעות קריפוגראפים בשווי של מעל ל-1 מיליון ₪;
• מס יציאה;
• שינוי תו/שבות של חברות;
• מתנה;
• סמכות לדרוש ידיעות.
• חובת דיווח על תושב חוזר וותיק ועולים חדשים (הפטור יישאר).

המידע במסמך זה נמסר בתמצית ולא מהווה יעוץ משפטי כלשהו ויש לראות בו כמידע אינפורמטיבי בלבד. בדו"ח נכללו המלצות נוספות שלא צוינו לעיל. 

משרדנו ישמח לתת מענה לכל שאלה או הבהרה ביחס לאמור ובכלל

לקריאת הדו"ח