רשות המיסים פועלת מעבר לים לאיסוף מידע אודות חשבונות ונכסים שמוחזקים על ידי אזרחי מדינת ישראל מעבר לים
לאחרונה אנו עדים לנקיטת הליכי חקירה מצד רשות המיסים שבמסגרתם הרשות פונה אל רשויות המס בחו"ל כמו למשל אל שוויץ ומבקשת פרטים לגבי אזרחים ספציפיים וכולל חברות, שלגביהם קיים מידע לפיו יש לישראלים נכסים באותן מדינות, הליך שנועד לברר את המצב הפיננסי של אותם נישומים וחברות באותן מדינות, כולל מצב החזקה בנכסים וחשבונות בנק באותן מדינות.
במידה וימצא כי אותם נכסים לא דווחו ע"י תושבי ישראל לרשות המיסים, אותם נישומים / מנהלי ובעלי החברות יוזמנו ויזכו ל"ביקור" במשרדי החקירות של רשות המיסים.
המקור לסמכות לקבלת מידע מרשויות מס זרות התפתח בכנס השרים של ארגון ה–OECD (ארגון כלכלי בין לאומי, הכולל יותר מ-60 מדינות ובניהן גם מדינת ישראל) אשר התקיים במאי 2014, נחתמה בין היתר הצהרה (Declaration on Automatic Exchange of Information in Tax Matters), אשר נועדה לחייב את המדינות להעביר באופן אוטומטי מידע הקשור למס הכנסה והלבנת הון, למדינות האחרות החתומות על ההצהרה. פרט למדינות החברות בארגון, תמכו (וחתמו על ההצהרה) ביוזמה זו של ה–OECD מדינות נוספות.
הכנס הנ"ל, סלל למעשה את הדרך אל קריסת חומות הסודיות הבנקאית אשר אפשרו עד אז לבנקים והמוסדות הפיננסיים באותן מדינות לשמור בקנאות יתרה על הפרטיות והסודיות אודות נכסי לקוחותיהם, בכך שאותן מדינות יחויבו ליישם בתחומי מדינתם סטנדרט גלובלי ואחיד של העברת מידע פיננסי באופן אוטומטי, הקשור ללקוחות הבנקים והמוסדות הפיננסים המצויים בתחומי מדינתם, סטנדרט אשר נקבע ונכפה זה מכבר על ידי ממשלת ארה"ב בהסכם המוכר בשם– FATCA, ולאחר מכן בעקבות כנס השרים במסגרת הסכם ה– (Common Reporting Standard) CRSשנחתם ע"י המדינות החברות בארגון ה–OECD שכולל בתוכו את מרבית מהמדינות המתפתחות בעולם, ובניהן גם מדינת ישראל ואף את שוויץ, אשר שימשה עד לא מזמן כמעוז וסמל לסודיות הבנקאית בעולם כולו. ה CRS –מהווה למעשה תקן בילטרלי והמולטילטרלי ליישום חילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך אכיפת מס, אשר פותחו על ידי ה– OECD שבמסגרתו נקבעו נהלים לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) לאחר איסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים במדינות החתומות על ההסכם לצורך קיום חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות (להלן: "התקן"). קישור לרשימת המדינות החתומות על ההסכם להחלפת מידע:
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/crs-list-participating-countries/he/crs18102020.pdf
התקן קובע שכל מדינה החברה בארגון הOECD , תאסוף מידע פיננסי אודות תושבים זרים שמנהלים חשבונות בנק או תיק השקעות אצל מוסדות הפיננסיים שבאותן המדינות, מידע שיועבר על ידי המוסדות הפיננסים אחת לשנה לרשות המוסמכת (בדרך כלל רשות המסים של אותה מדינה) אשר ירכזו ויעבירו את אתו המידע למדינות התושבות של בעלי החשבונות, באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי. לצורך עמידת מדינת ישראל בהתחייבויות הבינלאומיות שלקחה על עצמה להחליף מידע באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי, עם מדינות זרות היא נדרשה לחוקק בדין הפנימי תשתית חוקית שתאפשר את חילופי מידע אוטומטיים באמצעות חקיקה ראשית ןבאמצעות חקיקת משנה.
FATCA- CRS יישום בישראל
במסגרת תיקון 227 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") שנכנס לתוקף ביום 14.7.2016, חוקקו סעיפים 135ב' – 135ז' שקבעו את ההוראות והסמכויות המוקנות למנהל רשות המיסים או מי שהוסמך מטעמו (להלן: "המנהל") ליישומם של הסכמי ה FATCA –ו– CRS (להלן: "ההסכמים").
במסגרת סעיף 135ד' לפקודה נקבע כי לצורך יישום ההסכמים שר האוצר יקבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות למוסדות פיננסים לצורך סיווגם של לקוחותיהם כתושבים של מדינה זרה ועל ההודעות שעליהם למסור לאותם לקוחות בדבר האפשרות להעברת המידע אודותיהם ואודות חשבונות הבנק שלהם ושל תאגידים שבבעלותם באותו הבנק לרשות המיסים לצורך העברתם על פי דרישה לרשויות המס במדינות אחרות וזאת על פי ההסכמים שישראל חתומה עליהם.
ביום 4.8.2016 פורסמו תקנות מס הכנסה (ישום הסכם פטקא), התשע"ו 2016 שבמסגרתם נקבעו כללים מפורטים לאופן העברת המידע שמצוי ונאגר אצל המוסדות הפיננסים אל רשות המיסים על מנת שיועבר לידי רשות המיסים הפדראלית בארה"ב ולהפך. ובהמשך ב6.2.2019 פורסמו תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים), תשע"ט-2019 (להלן:"התקנות") .
התקנות מבוססות בעיקרן על התקן והן השלב השני והאחרון להטמעתו בדין הפנימי של ישראל לעמידתה בהתחייבויותיה הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים. במסגרתן של התקנות נקבע כי החל מיולי 2019 תתחיל רשות המיסים בישראל לקבל ולמסור מידע פיננסי באופן רטרואקטיבי משנת 2017 על תושבי ישראל לכמאה מדינות ולהיפך!
יוער, כי התקנות מגדירות מהו "חשבון מוחרג", אשר לא יראו אותו כ– "חשבון פיננסי" בר דיווח. בין היתר, חשבון רדום אשר היתרה בו אינה עולה על 5,000 דולר, חשבון בקרן השתלמות בכפוף לתנאים, חשבון בנק שהוא חסכון ארוך טווח לילד לפי תקנות הביטוח הלאומי, חשבון בישראל שנפתח על ידי נציגות בית משותף או ועד עובדים, חשבון עיזבון ועוד.
למעשה ההסכמות הבינלאומיות, הקנו לכל המדינות החברות הארגון ולארה"ב סמכויות משפטיות להשיג את כל המידע הפיננסי מהמוסדות הפיננסיים המצויים במחוזות אחרים ולהיפך, הכל בכדי לנסות ולהביא למיגור ההתחמקויות מתשלום מס והלבנת הון מצד אזרחי המדינות הנ"ל, תוך פגיעה עמוקה בזכויות יסוד המוקנות לפרט, ובכלל זה זכות לסודיות ופרטיות, תוך הבנה והגעה למסקנה כי חתימה על אמנה שכזו, נחוצה והכרחית לשיקום הכלכלה ועידוד הצמיחה הכלל עולמית.
השלכות החתימה של ישראל על הסכם הCRS-
התקנות קובעות, כי מוסד פיננסי ישראלי אשר סיווג בעל חשבון כ-"תושב" של "מדינה זרה בת דיווח", ישלח הודעה לבעל החשבון בדבר העברת המידע לרשות המסים, וכי המידע צפוי להיות מועבר באמצעות רשות המסים אל המדינה הזרה. לבעל החשבון ישנה אפשרות להגיש השגה בכתב למוסד הפיננסי בגין סיווגו כ-"תושב" מדינה זרה בת דיווח, תוך 83 ימים מיום שליחת ההודעה או עד ליום 8 במאי בשנה מסוימת (כמאוחר מביניהם). נציין, כי בניגוד לתקנות החדשות, הסכם ה– FATCA מחיל כללי דיווח גם על בעלי "אזרחות" אמריקאית אשר אינם תושבי ארה"ב.
כאמור בחודשים האחרונים החלו אזרחים רבים בישראל לקבל מכתבים מבנקים ברחבי העולם, המבקשים לוודא את מעמד תושבתם רגע לפני שהם מעבירים את המידע הפיננסי שלהם לרשות המסים בישראל. כאמור, הסיבה לגל המכתבים הללו היא הצטרפותה של ישראל למערכת חילופי המידע בין רשויות המס ברחבי העולם.
יוזכר כי יחיד או חבר בני אדם שלא דיווח לרשויות המס אודות קיומם של אותם חשבונות בנק ו/או נכסים בחו"ל, כנדרש מכח הוראות הפקודה והתקנות שמכוחה, נחשב למי שעבר עבירה שהעונש לצידה יכול להגיע לעד 7 שנות מאסר.
הליך גילוי מרצון
למרות שהליך ה"גילוי מרצון" הפורמאלי הסתיים וכרגע ישנם רמיזות שהוא עומד להתחדש, עדיין וגם היום ניתן להסדיר את המחדלים באמצעות פניה אנונימית ראשונית אל רשות המיסים, שתאפשר בנסיבות המתאימות וככל שאותו אדם לא נמצא ב"רשימה השחורה" של החלפת המידע, לאותם אזרחים להסדיר המחדל ובכך תימנע מנקיטת הליכים פלילים והגשת כתבי אישום כנגדם.
לסיכום
כאמור, ההתפתחות הגלובאלית בכל הקשור לטיפול במתחמקים מתשלום מיסים ומלביני הון במדינות המפותחות, מביאה לניפוץ הדרגתי של חומות הסודיות הבנקאית והכלכלית שהיתה נהוגה בעולם מאז ומעולם, כל זאת שאותן מדינות הבינו שבכדי להילחם בתופעה הגלובלית, יש לפעול בשיתוף פעולה, בין היתר על ידי הקמת מאגרי מידע משותפים, תוך החלפת מידע בין המדינות באופן אוטומטי ובצוע מהלכים פנימיים להסדרת ההון שלא דווח. ועל כן, נראה שאין מנוס וייטב לאותם מתחמקים אם יבקשו להסדיר את עניינם מול רשות המיסים בהקדם פן יהיה מאוחר מידי. ובשעה זו כאשר קופת המדינה התדלדלה בעקבות משבר הקורונה, נראה כי ייטב מצד רשות המיסים להסדיר מחדש ובאופן רשמי את ההליך לגילוי מרצון על מנת להכניס אל רשת המדווחים נישומים נוספים.
הכותב ממשרד סיימון יניב ושות', המתמחה בתחום המיסים ועבירות הלבנת הון.
