משרדנו שמח לקבל את החלטת כב' השופט יאיר חסדיאל בקבלת ערעור שהוגש על ידנו, תוך הטלת ביקורת על החלטת רשות המיסים תוך שימוש בלשון מטאפורית ביחס לקביעת מסי יבוא ובכלל.
יבוא טובין מחייב את היבואן בתשלום מכס ו/או מס קניה וזאת בכפוף לפרט המכס שאליו סווג הטובין שיובאו ארצה. סיווג הטובין שנעשה לפי צו לפי סעיף 3 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין התשע"ב-2017 (להלן: "הצו") לרשימת פריטים המחולקים לקבוצות ומסומנים במספרים בתוספת הראשונה לצו.
ככלל, מלאכת סיווג וחלוקת הפרטים לקבוצות וחלקים בצו נעשית על ידי עמילי המכס לצורך קביעת החבות במכס ומס קניה. הסיווג מבוצע בהתאם לעקרונות שאומצו ושולבו בחקיקה הישראלית בשנת 1988 מתוך ההוראות שנקבעו באמנת בריסל שנחתמה על ידי מדינת ישראל בשנתHarmonized Commodity – 1988 . (להלן – "אמנת בריסל").
אמנת בריסל קבעה למעשה את השיטה המתואמת לתיאור טובין וקידודם. האמנה מחלקת טובין לפי קבוצות פרטים שבנספח לאמנה, וזאת בכדי ליצור שיטה בינלאומית מתואמת לסיווג טובין, שתחייב את כל המדינות החתומות על האמנה, במטרה להאחיד את סיווג הטובין בעולם ולהתאימו לשינויים בסחר העולמי.
השיטה המתואמת כוללת קבוצות מוצרים המזוהים על ידי קוד בן 6 ספרות המלווה בתיאור המוצר והגדרתו. כאשר מדינה מבקשת להרחיב את הסיווג, הרי שהדבר מתאפשר על ידי הוספת ספרות נוספות מעבר לספרה השישית. כך עשתה ישראל, שהוסיפה בצו לשש הספרות, ארבע ספרות נוספות, וספרת ביקורת נוספת.
בפס"ד שניתן לאחרונה, שבו הח.מ יצג את התובעת, הובא לפתחו של בית המשפט מחלוקת בעניין סיווגם של חלקים שהתובעת יבאה לארץ לצורך הרכבה על גרורים למשאיות.
לעומת הצהרת התובעת, בית המכס קבע שמדובר במוצרים משמשים כ"מגני בוץ" למשאיות ועל כן הם חייבים במס קניה בשיעור של כ-19% מערך הטובין.
למעשה מדובר ב"כנף" מפלסטיק שמעוצבת כ"קשת" שמכסה את המחצית העליונה של הגלגל. בקטלוג היצרן כונו הטובין כ""Mudguard, דהיינו כ"מגן בוץ", אם כי כינוי סדרת המוצרים כונה גם J-WING , דהיינו "כנף". ובחשבונית הקניה תוארו הטובין על ידי היצרן כ-"PLASTIC MUDGUARD"", "PLASTIC MUDWING" , או "MWING".
בבית המשפט ציין ש"אבן שתייה של פרשנות דיני המסים היא "כל החזקות כולן, החלות בדיני חקיקה בדרך כלל, חלות גם בחקיקת מס" אשר על כן " חזקה היא לשאוף להרמוניה נורמטיבית. חוק אינו עומד בבדידותו. הוא משתלב עם חוקים אחרים המטילים מס דומה ועם כלל חקיקת המס בישראל. יש לפרשו בתוך חקיקת המס. הרמוניה זו אינה מוגבלת להרמוניה "פנים – מיסוית". על הפרשן לשאוף להרמוניה נורמטיבית כוללת" [ראו פרשנות דיני המסים, א' ברק, משפטים כח, (תשנ"ז עמ' 425].
ועל כן, בית המשפט מצא לנכון להיעזר בתקנות התעבורה שעוסקות בין היתר גם בתקינת כלי רכב שם נקבע שבמצבים בהם לא מותקן בכלי רכב "כנף" המגן על הגלגל, קיימת חובה להתקין "מגן בוץ" שעשוי מגומי גמיש שנתלה בחלקו האחורי של הגלגל – קרי עולה מתקנות הרכה שמדובר בשני מוצרים שונים.
מנהל בית המכס ביקש להתלות בקביעתו על תיאור הטובין בקטלוג היצרן שם צוין שמדובר ב"מגן בוץ" אך נמנע מלציין שהמוצר משמש בין היתר למניעת התזת בוץ אך לא רק להגנה מפני התזת בוץ.
בית המשפט לא קיבל את השענות בית המכס על קטלוג היצרן וזאת למרות שבמכתב הבהרה שהוגש על ידי התובעת מטעם היצרן, הובהר על ידו שלמרות שהוא מפרסם את הטובין כמתאימים למשאיות, למיטב ידיעתו הם משמשים ברחבי העולם את לקוחותיו בעיקר עבור נגררים ונגררים נתמכים ולא עבור משאיות, וכי הסיבה העיקרית היא שיצרני המשאיות מייצרים באמצעות קבלני משנה כנפיים על פי המידות המתאימות למשאיות שמיוצרות על ידם, מצג שאושש גם על ידי עדי התובעת ומתמונות של משאיות שבית המכס בעצמו הגיש לתיק בית המשפט.
נוכח הדברים האמורים, בית המשפט קבע כי יש לסווג את הטובין כפי שסווגו על ידי התובעת, דהיינו כ"כנפיים" ולא כ"מגן בוץ" כעמדת המכס, ואף מצא לנכון לקנח את קביעתו בציטוט מעניין מתוך ספר הילדים "שבעה עכברים עיוורים", שבו מתוארת חבורת עכברים עיוורים שביקשו לדעת איזה יצור עומד ליד האגם שלצידו הם חיים, ממנה עולה המסקנה, שלפעמים די לבחון את הדברים כמות שהם, בראיה רחבה ופשוטה, ולא להיתפס לחלק מהתמונה ובמקרה הנדון לחלק משימושים שניתן לעשות בטובין, גם אם הם מצוין בקטלוג היצרן, לצורך קביעת הסיווג והחיוב במסי–יבוא ובכלל.
*הכותב יוצא רשות המיסים ופרקליטות מיסוי וכלכלה, מייסד משרד עורכי דין סיימון יניב ושות' המתמחה במיסוי על שלל רבדיו, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי (מס הכנסה, מע"מ, מכס ומס קניה ומיסוי מקרקעין)
